#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצרכי רבים?	"מותר במעשה אומן לצורך המועד או מעשה הדיוט שלא לצורך המועד, ומותר אפי&#x27; בפרהסיא וטורח גדול (רא&quot;ש, שו&quot;ע סעי&#x27; ב&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), וחוה&quot;מ הוא זמן שינוי התקופה ומתקלקלים הדרכים וכו&#x27; (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן תקמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכוין מלאכתו במועד בצרכי רבים?	"במקום שאינם מתחברים יחד עד המועד מותר לכוין מלאכתו במועד דאם לא יעשו עכשיו יתבטל הדבר [דהוי כקדירא דבי שותפי (ב&quot;י בשם הרא&quot;ש, ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;)], אבל במקום שיש להם מנהיג והרשות בידו לעשות לבדו אסור לכוין מלאכתו במועד (רא&quot;ש, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) השיג על המג&quot;א דהרי אפי&#x27; בזמן חז&quot;ל היו ממונים על כל דבר ודבר וכדמבואר במס&#x27; שקלים ואפ&quot;ה סתמו חז&quot;ל דצרכי רבים מותרים בחוה&quot;מ"	סימן תקמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן המקואות?	"מותר לבנות או לתקן המקואות דהוי צרכי רבים, ואם הוא מעשה אומן מותר דוקא אם נגמרה במועד ונמצאת שהוא לצורך המועד (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תקמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן המרחצאות?	"כתב הרשב&quot;א דמרחץ הוא צרכי הגוף לרבים אבל ליחיד אינו צרכי הגוף דאפשר ליה בלא מרחץ או ליכנס למרחץ של חבירו ואסור לו אפי&#x27; מעשה הדיוט (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;), וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דלפי הרשב&quot;א הוי לצורך המועד ומותר אפי&#x27; מעשה אומן אבל לפי הרא&quot;ש אינו לצורך המועד ורק מותר מעשה הדיוט, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) ס&quot;ל כהרשב&quot;א דאם נגמרה במועד הוי צרכי מועד ומותר אפי&#x27; במעשה אומן [וע&quot;ע בשעה&quot;צ (ס&quot;ק ה&#x27;) דמשמע שחולק על דברי המג&quot;א, וצ&quot;ב, ויתכן דכוונת השעה&quot;צ אינו בא לחלוק על המג&quot;א]"	סימן תקמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן אמבטיה שבבית?	"כתב בעל הבאר משה (הל&#x27; חוה&quot;מ אות ט&quot;ז) דאע&quot;פ שמשעה&quot;צ משמע דאסור מ&quot;מ בזמנינו נשתנה ומותר לתקנו ע&quot;י ישראל במעשה הדיוט וע&quot;י עכו&quot;ם במעשה אומן {וצ&quot;ב החילוק}, ואם יש לו מקלחת אסור לתקן האמבטיה דסגי ליה במקלחת, והכל לפי המצב וכמ&quot;ש המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) בשם המאמ&quot;ר"	סימן תקמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבנין ביהכ&quot;נ 1) ע&quot;י ישראל 2) ע&quot;י עכו&quot;ם?	"1) כתב הרמ&quot;א בשם הרשב&quot;א דאפי&#x27; צרכי רבים אינם מותרים אלא כשהם צרכי הגוף אבל בנין ביהכ&quot;נ אינו צרכי הגוף ודינו כשאר דינים בחוה&quot;מ דמעשה הדיוט לצורך המועד מותר אבל אסור לעשות מעשה אומן, אמנם כתב הבדק הבית דבזה&quot;ז מותר לעשות מעשה אומן דהוי דבר האבד שמא ימנעום הגוים מלבנות (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;), ולמעשה כתב המאמר מרדכי דהכל לפי המקום והזמן ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דבכלל צריכים לברוח מפני היתרים כאלו שיש בהם זלזול מועד [וחידש רשז&quot;א דכל זה הוא לגבי בנין ביהכ&quot;נ חדש אבל אם נתקלקלה הביהכ&quot;נ בודאי נחשב כצרכי רבים וצרכי הגוף ומותר לתקנו (שש&quot;כ פס&quot;ח הע&#x27; כ&quot;ז)] 2) מותר ככל דבר מצוה אם נגמרה בחוה&quot;מ דהוי לצורך המועד (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תקמ&quot;ג) דיש מח&#x27; הפוסקים בבנין בביהכ&quot;נ ע&quot;י גוים"	סימן תקמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין להם מקום אחר להתפלל בעשרה?	"מב&quot;י בשם תשובת הרשב&quot;א (ח&quot;ד סי&#x27; שכ&quot;ו) משמע דאינו יכול לבנות דאינו צרכי הגוף (פמ&quot;ג סי&#x27; תקמ&quot;ה א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), אכן מסוף תשובת הרשב&quot;א (שנשמט מב&quot;י) מבואר להדיא דאם אין להם מקום להתפלל בעשרה מותר להם לבנות דהוי כמו כתיבת תפילין ומזוזות (וכן מעורר המהרש&quot;ם בדעת תורה), ובזה הוסר קושיית הפמ&quot;ג מאי שנא מתיקון ס&quot;ת דאמרינן דמותר לתקנו לצורך הציבור [וספר הל&#x27; חוה&quot;מ (הע&#x27; 23) רצה ליישב דליכא חיוב ממש להתפלל בציבור אבל לאחר שיש ציבור יש חיוב עליהם לקרות בתורה] {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; קכ&quot;ג) דאזלינן בתר גוף הספר ולא בתר האחרונים שהביאו אותו ספר, וא&quot;כ להלכה מותר לבנות ביהכ&quot;נ אם אין להם מקום להתפלל בעשרה}"	סימן תקמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למנות גבאים ופרנסים בחוה&quot;מ?	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק א.) דכן נוהגין לעשות, אבל כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) דכיון דאינם לצרכי הגוף אין להתיר לעשות מעשה אומן ועל כן לא יכתוב בכתב אשורית אלא בכתב משיט&quot;א או בכתב שלנו"	סימן תקמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בצרכי מצוה 2) להפריש מאיסורא?	"1) אין להם מעלה כלל אלא שמותר לעשות מעשה הדיוט לצורך המועד (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [ומ&quot;מ כתב המג&quot;א לעיל (סי&#x27; תקמ&quot;ג) דע&quot;י עכו&quot;ם מותר לצורך מצוה] 2) כתב הרדב&quot;ז (ח&quot;א סי&#x27; שנ&quot;ז) דהוי כצרכי רבים וכמ&quot;ש דמותר לציין קברים כדי שלא יטמאו הכהנים, ולפיכך מותר לתקן העירוב בחוה&quot;מ (חוט שני) [ודחה ר&quot;י באק די&quot;ל דהכהנים לא ילכו כשאינם יודעים איפה הקברים וע&quot;כ נחשב כצרכי רבים, וה&quot;ה בתיקון העירוב דלא ילכו בחוץ אבל אינו מוכח בהפרושי מאיסורא גרידא דמותר]"	סימן תקמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקבל שכר 1) לצרכי מצוה 2) לצרכי רבים?	"1) הרבה אחרונים סברי כן (ביה&quot;ל ד&quot;ה צרכי), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תקמ&quot;ב ע&quot;פ הריטב&quot;א דלכתחילה יש להשתדל לעשותו ע&quot;י עכו&quot;ם בשכר או ישראל בחנם 2) המחה&quot;ש ס&quot;ל דצריך לעשותו בחנם, אבל הפמ&quot;ג ס&quot;ל דהוי כצרכי מצוה דמותר לקבל שכר, וכן דייק הביה&quot;ל (ד&quot;ה צרכי) מפשטות המשנה דצרכי רבים הוי כאלו שיצאו על הכלאים והם מותרים לקבל שכר, וגם מי ירצה לעשות צרכי רבים בלא שכר"	סימן תקמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם פדיון שבוים צרכי רבים?	"הב&quot;י הביא ממרדכי דהוי צרכי רבים, והקשה עליו הראבי&quot;ה דהרי הוא פיקוח נפש ומותר אפי&#x27; בשבת, ותי&#x27; דקמ&quot;ל דמותר למנות ולטלטל כסף הפדויים, וביאר הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) דבמועד מותר לפדותו ממש בנתינת מעות משא&quot;כ בשבת {דבשבת רק מותר לגבות המעות אבל א&quot;צ לפדותו ממש בשבת}"	סימן תקמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבורות ומעיינות של רבים שנתקלקלו?	"ה&quot;נ לצורך המועד מותר לעשות אפי&#x27; מעשה אומן, ושלא לצורך המועד רק מותר מעשה הדיוט"	סימן תקמד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכוונו מלאכתו במועד?	מותר בצרכי רבים, וכן מותר בפרהסיא ובטירחא יתירא, וזהו בין במעשה אומן לצורך המועד בין במעשה הדיוט שלא לצורך המועד (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)	סימן תקמד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביחיד שאין לו מה לשתות?	"הרמב&quot;ן ס&quot;ל דמותר לחפור, אבל המגיד משנה חולק עליו דמים בזול ולא התירו לו לחפור אפי&#x27; מפני דוחק הרבה (ב&quot;י), והמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא המגיד משנה, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) נמי הביא המגיד משנה אבל מסיים דאם אינו משיג לשתות מים כלל מותר גם לחפור {ומשמע דס&quot;ל דליכא מח&#x27; בין הרמב&quot;ן ומגיד משנה}"	סימן תקמד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבורות של יחיד?	כהנ&quot;ל דמותר מעשה הדיוט לצורך המועד דהיינו לתקן המקולקלות ולא לחפור מחדש (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)	סימן תקמד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להמשיך מים לתוך הבורות?	"זה מותר ליחיד אפי&#x27; שלא לצורך המועד דאין בו מלאכה וליכא טרחא, אבל אסור לתקן החריץ (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) [ולפי רש&quot;י אין לקבל המי גשמים בכלים מפני טירחא, אבל קיי&quot;ל כהנמק&quot;י דאפי&#x27; בכלים מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז)]"	סימן תקמד סעיף ב		
